קיאקים קפטן ג'ק - דף הבית קפטן ג'ק קיאקים לים - חווית הקיאק sit on top kayak קיאקים ישיבה עליונה
sea kayak -  קיאקים ישיבה פנימית - קייקים מקצועיים
קיאקים הובי קיאק - קיאק סנפירים, מפרש ומשוט קיאקים מתנפחים - קייקים מתקפלים קיאקים משומשים - קייקים יד שנייה ציוד דיג מקייק אביזרים לחותרי קייקים - אביזרי חתירה גלריות צילומי קיאקים - גלריית הרפתקאות קפטןג'ק קיאקים ימיים - כיצד להגיע
 


קייקים והים התיכון

פעילויות קייקים במדינת ישראל מתבצעות בעיקר בים התיכון הקרוב והנגיש למרבית האוכולוסיה. קייקים המיובאים ע''י קפטן ג'ק מותאמים בראש ובראשונה לתנאים המיוחדים של ים זה וזוהי גם הסיבה העיקרית שהחלטנו לתת סקירה מקיפה על הים התיכון או אם תרצו - קייקים והים התיכון.
חשוב לציין כי גם הכנרת ונחלי הירדן השונים מתאימים לחתירת קייקים אך נכון להיום פעילות קייקים קשיחים באזורים אלה מהווים עדין את החלק המינורי ורוב מוחלט של חותרי קייקים (פרטיים) ''משתמשים'' בים התיכון כ''מגרש המשחקים הביתי'' שלהם. מי מכם שהספיק להתמכר לתחביב הכובש של קייקים ימיים יוכל באמצעות מדור זה להרחיב את אופקיו ולהפנים את העובדה שפעילות קייקים כמו טיולים, חתירות ספורטיביות מהנות או מסעות דיג ניתן לבצע גם מחוץ לגבולות מדינתנו הקטנה במקומות קסומים רבים השוכנים לאורך חופי הים התיכון.
הים התיכון הוא ים סגור או כמעט סגור, עובדה המאפשרת פעילויות קייקים רבות באזורים שונים ובמדינות שונות השוכנות לחופי הים התיכון. הים התיכון מוקף בשלוש יבשות: אירופה , אסיה ואפריקה, יבשות המקיפות אותו אך אינן סוגרות אותו באופן מוחלט. מצד מערב מיצרי גיברלטר מחברים את הים התיכון לאוקיינוס האטלנטי, מצפון מזרח מצרי הדרדנלים והבוספורוס מחברים את הים התיכון עם הים השחור כשבינהם נמצאת ימת מרמרה. מדרום מזרח מחברת תעלת סואץ את הים התיכון עם ים סוף והאוקיינוס ההודי. הים התיכון הוא למעשה הים הסגור (או כמעט סגור) הגדול בעולם.
חלקו הצפוני של הים התיכון כולל כמה ימים קטנים כמו הים האגאי, הים היוני, הים האדריאתי, הים הטירני והים הליגורי. השוני בין ימים אלה מתבטא בעוצמות הים, ים סוער יותר, סוער פחות בכמות הדגים ובמליחות המים. כחותרי קייקים וכאנשים אוהבי ים חשוב להיות מודעים לעובדות אלה ובבוא היום ובעת הצורך לנצל ידע זה לטובתנו.
לאורך חופי הים התיכון שוכנות 20 מדינות השונות זו מזו בתחומים רבים ודומות זו לזו בתחומים רבים אחרים. התחומים הדומים מהווים את ההגדרה ''ים תיכוניות''. המשמעות של להיות ''ים תיכוני'' היא בין השאר לחיות באורה הזוהר של השמש חודשים רבים בשנה, לרחוץ בחופי הים, לבלות בחוץ או לשבת על מרפסת בלילות הקיץ, לאכול זיתים, מאכלי ים, תפוזים או אשכוליות ואפילו לחתור קייקים. הטמפרמנט החם ולפעמים העצבני של ה''ים תיכוניים'' גם הוא חלק מההשפעה של הסביבה והאקלים המיוחד המאפיין את האזור של הים התיכון.
הים התיכון מושפע רבות מהאוכלוסיות החיות באותן עשרים המדינות שלאורכו וכן מ 200 מליון התיירים הפוקדים את חופיו מדי שנה בשנה. כחותרי קייקים ניתן להבחין בנקל בהשפעות האוכלוסייה על הים, על איכות הים, על אוכלוסיית בעלי החים המאפיינת אותו ועל איכות החופים וניקיונם. לצערנו בעת מסעות קייקים שלנו כאן במדינת ישראל, אנו נתקלים לא אחת בתופעות מכוערות כמו הזרמת מי ביוב לים, דיג לא חוקי, היעדר פיקוח, זיהום חופים ועוד.

מפת הים התיכון

רמת המליחות בים התיכון וההשפעתה על הדגה ועל דייגי קייקים

אזור הים התיכון מתאפיין באקלים בעל שתי תכונות עיקריות: קיץ חם וארוך, חורף גשום וקצר. הים שמתחמם ע''י השמש במשך תקופות כה ממושכות, שנה אחר שנה מתאדה בכמויות לא מבוטלות, למעשה לולא היה מקבל הים התיכון תוספת של מים נכנסים הוא היה מאבד מגובהו כ-120 ס''מ מדי שנה, אך תודות לכמויות של מים נכנסים נשאר הים התיכון באותו גובה. תוספת המים של הים התיכון מגיעה מארבעה מקורות שונים: הראשון הוא האוקיינוס האנטלנטי (דרך מיצרי גיברלטר), המקור השני הם עשרות הנחלים והנהרות הזורמים אל הים ונשפכים אליו בסוף דרכם. המקור השלישי הם הנהרות הגדולים הזורמים אל הים השחור וממנו דרך מיצרי הבוספורוס אל הים התיכון והמקור הרביעי הם גשמי החורף היורדים על פני הים ומוסיפים לו כמויות גדולות של מים. לנו כחותרי קייקים חשוב להכיר את הגורמים המשפיעים כי ככל שנכיר את התמונה הגדולה יהיה לנו קל יותר להבין את התנאים הספציפיים בהם נתקל אנו במהלך השנים.
חותרי קייקים אשר יצא להם לחתור באזורים שונים של הים התיכון ודאי הבחינו בכך שרמת המליחות של הים איה אחידה, ישנם אזורים מלוחים יותר ואזורים מלוחים פחות. בחלקו הדרומי ובחלקו המזרחי של הים המים מלוחים יותר מאשר בחלקו הצפוני. ישנן שתי סיבות עיקריות לרמת המליחות השונה: הסיבה הראשונה היא ההבדל בין כמות מי הגשמים המגיעה לים מכל אזור. מהאזור הצפוני הקר והמושלג מגיעים יותר מי גשמים ומי הפשרת שלגים מאשר מאזורים אחרים. מים אלה מתערבבים עם מי הים ומפחיתים את רמת המליחות שלו. לעומת זאת בחלק הדרומי של הים התיכון שורר אקלים חם וכמעט שלא יורדים בו גשמים לכן מי הים באזורים אלה הם מלוחים יותר (הנהר הגדול היחיד הזורם לים התיכון הוא הנילוס). כאשר מתאדים מי הים עולה ריכוז המלחים במים הנותרים וככל שחם יותר כך עולה כמות ההתאדות. מכיוון שהאקלים בחלקיו השונים של הים התיכון אינו אחיד גם כמות ההתאדות שונה מאזור לאזור וזה מה שהופך את המים באזור הדרומי למלוחים יותר מאשר באזור הצפוני. מדוע לנו חותרי קייקים או חותרי קייקים לדיג חשוב לדעת מהי רמת המליחות והיכן המים מלוחים יותר או מלוחים פחות? אחת התשובות בעיקר לחותרי קייקים לדיג היא שדגים או רוב מיני הדגים מסוגלים לחיות במים שמידת המליחות שלהם אינה גבוהה ולכן בחלקו הצפוני של הים התיכון כמות הדגים גדולה בהרבה מאשר בחלקו הדרומי של הים. חותרי קייקים שחתרו פה בארץ באזורים הסמוכים לתחנות הכוח של חברת החשמל כמו בחדרה או באשדוד הבחינו ודאי שבאזורים אלה ניתן למצוא כמות דגים הגדולה מן הממוצע וכן סוגי דגים שחותרי קייקים לא נתקלים בתדירות גבוהה באזורים אחרים, הסיבה לכך היא שתחנות הכוח מזרימות חזרה לים מים מותפלים המשמשים לצינון מנועי התחנות. לפיכך באזורים האלה רמת המליחות נמוכה יותר.
הזרמים בים התיכון והשפעתם על חותרי קייקים
.בעת חתירת קייקים ישנם כמה גורמים המשפיעים על צורת החתירה, מרחק החתירה , מהירות החתירה ועצם חתירת קייקים בכלל, כלומר האם לצאת או לא לצאת לחתירת קייקים. אחד הגורמים המשפיעים הוא הזרם - או אם תרצו זרמים בים התיכון: מי הים התיכון אינם עומדים במקום. קיימים בים שתי תנועות, תנועת הגלים המוכרת לרובנו ותנועת מים ממקום למקום בכיוון אחד, תנועה זו נקראת - זרם ימי. זרם המים העיקרי נכנס לים התיכון מן האוקיינוס האטלנטי דרך מיצר גיברלטר. זרם זה נע מזרחה לאורך חופי אפריקה עד לחופי הים התיכון המזרחיים כולל חופי ישראל וממשיך לנוע צפונה עד לדרום טורקיה, משם פונה הזרם מערבה ונפגש עם הזרם המגיע מן הים השחור. מאזור מפגש זרמים זה ממשיך הזרם מערבה וזורם לאורך החופים הצפוניים של הים התיכון קייקים. מן הזרם המרכזי הזה מתפצלים זרמים נוספים (ראו מפת זרמים) מהירות הזרימה של הזרמים בים התיכון אינה אחידה. בעומק הים המהירות קרובה יותר ל-2 ק"מ לשעה (כמו מהירות של הליכה איטית), ואילו במייצרי הים שאפשר לדמות אותם לצינורות צרים, המים זורמים במהירות ובעוצמה רבה יותר ויכולים אף להגיע למהירות של 9 ק"מ בשעה (כמו מהירות ריצה קלה). זוהי מהירות שבעבר יכלה לגרום נזק לספינות, וכשהן עברו באותם מיצרים היה עליהן להשתמש באמצעי זהירות מיוחדים. גם בראייה של עולם הקייקים ניתן ללמוד מהתופעה בזעיר אנפין, במצבים בהם קיימת תנועת גלים בקרבת החוף במקום בו התכסית על גבי קרקעית הים מכוסה בסלעים, עלול הדבר לגרום לתופעה של הגברת עוצמת זרימת המים

באזורי המעבר בין הסלעים. הדבר מחייב הכרת נקודות היציאה עם קייקים בחופים, לימוד התנהגות הגלים ותנועת המים בטרם כניסה עם קייק לתוך המים, כדי לא להיכנס למצב שבו על קייקים להתמודד גם כנגד חציית המשברים וגם כנגד עוצמת זרימת המים באותם מיצרים הנוצרים בין סלעים.
השפעת זרמי הים על מי הים ועל החופים באה לידי ביטוי בדרכים שונות:
הם מובילים חומרי סחף שונים כמו אבנים, חצץ וחול שהגיעו אל הים עם מי הנהרות הנשפכים אליו. חומרי הסחף מובלים על ידי זרמי הים לחופים אחרים, שוקעים בהם ובמשך השנים משנים את צורתם של החופים. דבר זה מחייב גם אותנו אנשי קייקים להמשיך ולעקוב אחר מצב החופים תהליך השתנותם והשפעתו עלינו כחותרים. זרמי הים נושאים עימהם ממקום למקום חומרי פסולת ואלה מזהמים את מי הים התיכון ואת חופיו, תהליך זה גם פוגע בתחום הדגה בים ומשפיע על חובבי הדיג מקייקים. כמו כן סוחפים איתם זרמי הים ממקום למקום גם בעלי חיים ומאפשרים להם לגדול ולהתרבות, גם במקומות שהם לא חיו קודם. זה מסביר את התופעה שלעיתים רואים מול חופי ארצנו בחתירת קייקים גם צבי ים גדולים בעומק המים. אורחים הבאים עם הזרם - מידי קיץ מגיעים לחופי ארץ ישראל מיליארדי מדוזות ממין "חוטית נודדת". כאשר המדוזות, הנראות כמו שקיות ניילון גדולות, באות במגע עם עור גופנו, הן גורמות לנו לתחושת צריבה לא נעימה. וכך כל קיץ, במשך שבועות ארוכים, מפריעות המדוזות לנופשים ליהנות מהרחצה בים. גושי הג'לי המציקים האלה מגיעים אל חופי ארצנו מן האוקיינוס ההודי בעזרת זרמי הים. כיצד? הם נסחפים דרך תעלת סואץ, שנחפרה לפני כ-140 שנה והיא מחברת את האוקיינוס ההודי ואת ים סוף עם הים התיכון. מאז
החלו לפלוש אט-אט אל הים התיכון יותר מ-300 מינים של בעלי חיים והם מתקיימים בים זה ומתרבים בו. החוטית הנודדת חדרה לארץ לפני עשרות שנים ומאז מידי קיץ תוקפות את חופי הארץ נחילים של מדוזות הפוגעות בנו החל מספינות הדיג המעלות ברשתותיהן כמויות גדולות של מדוזות במקום דגים וכלה במתרחצים התמימים הבאים לרחוץ בחופי הרחצה. גם לאנשי קייקים דבר זה הופך מטרד ופוגם בהנאת הפעילות.תאים עם חומר צורב בגופה של המדוזה הפכו להיות אחד המטרדים הקשים ביותר לנמצאים בים התיכון.
שמה של החוטית הנודדת על שם החוטים המשתרכים ממנה. קוטרה 50-70 ס"מ והגדולות מגיעות עד כדי 90 מ"ס. היא ארסית יותר מהמדוזה המצויה שהכרנו מלפני שנים. למדוזה אין עיניים, אין אוזניים ואפילו לא מוח, אבל יש הטוענים שהיא מסוג הטורפים המתוחכמים ביותר על פני הגלובוס. קיימים חומרים כיום בשוק כנגד צריבת המדוזות ובמידה ולא קיים בסביבה אפשר לשטוף בחומץ או במים מלוחים (לא במים מתוקים). מכת המדוזות באזורי חוף רבים בים התיכון יחד עם אסונות אקולוגיים נוספים כגון קצף דמוי ריר בים האדריאטי, אצות קטלניות בים האגאי ואלפי דולפינים מתים שנפלטו מהים לחופים ממרוקו ועד יון, שנים רבות של זיהום והזנחה דייג יתר של כמאה מתוך 500 מיני הדגים בים התיכון, גרמו לצניחה תלולה בכמות הדגה בים. להערכת אקולוגיים הצטמקה האוכלוסייה עד כדי עשירית ממספרם ב-1975. גם נושא זה משפיע קשות על תחום קייקים לדיג וגורר שעות ויציאות רבות עם קייקים וחזרה ללא שלל ומחייב היכרות טובה יותר עם החופים ועם אותם מקומות פופולריים בהם שורצים דגים הידועים למתי מעט מדייגי קייקים.
באזורים שלחופי הים התיכון מצויים נופים רבים ומגוונים. החל ממישורים ועמקים וכלה ברמות והרים. במקומות רבים זורמים נהרות גדולים לים התיכון ויוצרים עמקים רחבי ידיים בהם מתגוררים אנשים רבים ובמקומות אחרים יוצרים הנהרות עמקים צרים המהווים אתרים לטיולים ולשיט. בחלק מהמקומות משתרעים מישורי חוף נמוכים ובאזור צפון אפריקה משתרע מדבר סהרה עד לקו החוף. מה שמעניין הוא שהחלק הצפוני של הים התיכון מתאפיין בקו חוף מפותל ומפורץ ובמקומות מסוימים קיימים חצאי איים ואיים ובד"כ ההרים יורדים בתלילות כמעט עד קו המים ונשארת רצועת חוף צרה בלבד ואילו בחלקו הדרומי של הים התיכון יש קו חוף ישר למדי ויש בו רק כמה מפרצים רחבי ידיים וגדולים.
דוגמאות של נהרות ונחילם הזורמים לים ניתן לראות גם בארצנו כגון נחל הירקון או נחל חדרה או נחל אלכסנדר. חלקם נחלי אכזב וחלקם נחלי איתן. באותם מקרים של נחלי איתן ניתן לצאת עם קייקים בנקודת כניסה נוחה בנחל ודרכו להגיע אל הים התיכון ואפשר גם להיכנס עם קייקים מתוך הים אל אפיק הנחל. לעיתים השילוב של מי הנחל הזורמים מערבה עם הגלים
המכים מזרחה ועם המים המוזרמים מתחנת הכוח דוגמת רידינג יצרו סביבה מאוד מעניינת ומאתגרת לחותרי קייקים שבסביבה. ישנו יתרון לחופים המפורצים בחלקו הצפוני של הים התיכון, כיוון שאותם מפרצים מאפשרים גישה/כניסה נוחה יותר של קייקים לתוך עומק המים. המפרץ יוצר מעין הגנה על אותם קייקים מפני גלי הים הנשברים אל החוף.
ניתן לראות עד כמה פופולארי הספורט הימי בחופי צפון הים התיכון בהם קיים שימוש גדול בסוגי קייקים שונים: קייקים מסוג ישיבה עליונה, קייקים מסוג ישיבה פנימית קייקים מתנפחים או קייקים קשיחים.
אם חשבתם שגלים יכולים להיווצר רק כתוצאה מרוחות בים אזי דעו לכם שהים עלול לרעוד ולגעוש גם כתוצאה מרעידות אדמה והרי געש. קיימים מספר אזורים סביב הים התיכון שבהם מתרחשות מידי פעם רעידות. כיצד זה קורה? הקרום - חלקו החיצוני של כדור הארץ שעליו אנו חיים, מורכב מלוחות ענקיים של סלעים. לוחות אלה נעים בתנועה איטית, הנמשכת מליוני שנים. בתנועתם הלוחות מתחככים זה בזה ובאזור החיכוך נוצר זעזוע של האדמה אשר עליה. זוהי רעידת אדמה. חלק מרעידות האדמה באזור הים התיכון מתרחשות בקרקעית הים עצמו וכאשר זה קורה ורעידת האדמה חזקה במיוחד, יש סכנה שהזעזוע יגרום להתרוממות גלי הים ואף ליצירת גלי צונמי. אחת התוצאות של אותם רעידות אדמה היא חופים ששקעו וערים שנעלמו אל מתחת לפני הים. תיירים המבקרים בחופיה הדרום-מערביים של טורקיה מופתעים לגלות מתחת לפני הים שרידים של מבנים, עמודים ומבני קבורה. הללו הם שרידים של ערים ממלכה עתיקה בשם ליקיה, אשר שורה של רעידות אדמה החריבו את כל הערים. ניתן כיום בהרבה מקומות להגיע לאותם אתרים שקועים באמצעות קייקים ובעזרת ציוד צלילה ניתן לראות מראות נפלאים, גם באמצעות סירות או קייקים שקרקעיתן עשויה זכוכית, מתגלה תחתן מראה מרשים ביותר.
האקלים הים תיכוני שורר ברצועה שרוחבה כמה עשרות ק"מ מסביב לים התיכון. אקלים זה מתאפיין בעונת קיץ ארוכה הנמשכת 6-8 חודשים בשנה ובמהלכם השמים בהירים ואין כמעט עננות, קרינת השמש חזקה ושוררות טמפרטורות גבוהות של 25-30 מעלות צלזיוס בממוצע. בנוסף יש לחות גבוהה באזורים הסמוכים לים, אשר בשילוב עם טמפרטורות הגבוהות, גורמות לתחושת
אי נוחות ברצועת החוף. רוחות קרירות המנשבות, מצננות מעט את האוויר ונקראות 'בריזה'. עונת החורף נמשכת 4-6 חודשים ובמהלכם שוררת טמפרטורות נמוכות יחסית של 10-20 מעלות צלזיוס בממוצע. בנוסף קיימות שתי עונות מעבר - האביב והסתיו שבהן מזג האוויר הפכפך. ע"פ מדידה שנעשה בשלושים שנה האחרונות, ממוצע ימי הגשם לאורך החוף בין החודשים ספטמבר-אפריל עומד על כ-50 ימים מתוך כ-240 ימים. המשמעות היא שמרבית ימי החורף בישראל אינם גשומים ואף מתאימים יותר מבחינת תנאי הים והשמש לחתירת קייקים.
הגלים בים התיכון אינם גבוהים במיוחד בדרך כלל, שכן החיבור לאוקיינוס צר מכדי לאפשר מעבר של גלים גדולים והים קטן מכדי שמערכות מזג אוויר ייצרו בו גלים גדולים מאוד. מחזורי הגאות והשפל חלשים יחסית לאוקיינוסים וכמעט שאינם מורגשים. לאזורים שונים בים התיכון ניתנו שמות שונים דוגמת הים הליגורי הממוקם מצפון לקורסיקה או הים הטירני הממוקם בין סרדיניה, סיציליה ואיטליה. רכס הרים תת ימי משתרע בין סיציליה לבין תוניסיה ומחלק את הים התיכון במרכזו לאגן המזרחי ולאגן המערבי. קיימים מספר הבדלים בין אגנים אלה. באגן המזרחי האקלים חם יותר מאשר באגן המערבי, כך יוצא שהטמפרטורה הממוצעת ע"פ המים באגן המערבי היא 24 מעלות צלזיוס ואילו מול חופי ישראל היא 29 מעלות צלזיוס. קיימות גם מערכות זרמים נפרדות בכל אגן.
הזרם באגן המזרחי של הים התיכון הקרוב לחופי ישראל איטי יותר ונע נגד כיוון השעון לאורך חופי לוב, מצרים, ישראל, לבנון, סוריה, טורקיה ויוון. באגן המזרחי אין כמעט זרמים אנכיים ועקב כך אין ערבוב בין שכבת המים העליונה לתחתונה. החומרים האורגניים, שמקורם בתמותת בעלי חיים ימיים ומסחף המגיע מנהרות המעטים שבאזור, שוקעים לקרקעית ובהעדרם נבלמת

התפתחות האצות המהוות את הבסיס בשרשרת המזון. אחד החוקרים כתב על כך כי הים התיכון הוא גוף המים העני, הגדול ביותר על פני כדור הארץ. כמות האצות המועטה שבו היא הגורם לכמות הדגים הדלה באגן הים המזרחי, אם כי קיימים הבדלים בין אזוריים. נתון זה חשוב לאנשי דיג קייקים, כיוון שהוא מחייב מוכנות וסבלנות גבוהה יותר לשהות עם הקייקים זמן רב יותר
במים או להגיע לרמת היכרות טובה של אותם אזורים היותר שופעים בדגה.
האזור הדרום מזרחי שבין תל אביב לפורט סעיד מושפע מהטין והמינרלים שנסחפו במימי הנילוס. זו הסיבה שמתל אביב דרומה משתרע שטח מים לא עמוקים ההולך ומתרחב כלפי דרום. כך למשל מול חופי נהרייה במרחק 8 ק"מ מהחוף, עומק הים הוא 55 מ' ומול חופי ת"א עומק המים הוא 45 מ' ומול חופי עזה רק 31 מ'. האזור הצפון מזרחי של הים התיכון נהנה ממי נהרות האיתן שמקורם בהפשרת שלגים מהרי הטאורוס באנטוליה שבטורקיה. מים אלה מביאים סחף עשיר בחומרים מזינים ולכן כמות הדגה באזור זה גדולה יחסית. הים מול חופי ישראל עני במיוחד בדגה שכן כמות הגשמים היורדים בארץ קטנה ומתרכזת בעונה קצרה, ולכן כמות המים העשירים בחומרים מזינים הזורמים לים היא מועטה. נתונים מסוג זה יכולים לסייע באיתור אתרי דיג לאנשי הדיג מקייקים. הגלים הנוצרים על ידי הרוח מתחלקים לשניים: גלי רוח וגלי גיבוע/סואל. גלי רוח כיוונם הוא עם כיוון הרוח המקומית ואילו גלי גיבוע הם תנועת הגלים לאחר הפסקת הרוח או לאחר שתנועתם עזבה את האזור בו נוצרו חשוב להבין שתנועתם האופקית של הגלים בים הפתוח אינה תנועת המים. טיפות המים נעות בכיוון מלמעלה למטה. למה הדבר דומה, לשני אנשים שמחזיקים חבל בידם. כאשר האחד מניע את ידו מעלה מטה יקבל החבל צורה גלית, גלים עוברים מקצה אחד של החבל לקצה השני, אולם החבל אינו נע בתנועה אופקית. לכן יתכנו מצבים בהם מגיעים גלי גיבוע מכיוונים שונים ממקומות שונים בהם הם נוצרו. גלי הרוח כאמור נוצרים בהשפעת הרוח. ממדיהם של גלים אלה תלויים בעוצמת הרוח וכיוונה, ככל שהרוח חזקה יותר, כך יגבהו הגלים, אולם יעבור זמן גדול יותר כדי שיתפתחו ויגיעו לשיא התפתחותם. מימדי הגלים גדולים יותר במקומות בהם כיוון הרוח אינו משתנה וקיימים מרחבים להתפתחות הגל.
המשברים נוצרים כאשר גל מתקרב למים הרדודים ועומק המים קטן ממחצית אורכו של הגל, מהירות תנועתו של חלקו הקדמי יורדת בגלל החיכוך ואילו חלקו האחורי שעדיין לא הגיע למים הרדודים ממשיכה במהירותה הרגילה. נוצר מצב הדומה למצב שנוצר לפני רמזור כאשר נוצר טור מכוניות, אלא שבים המכוניות אינם עוצרות, אלא חלקו האחורי של הגל מטפס על חלקו הקדמי. ככל שאורך הגל ומהירותו גדולים יותר, כך ישאפו יותר מים להתרומם יותר עד לרגע שהגל ישבר.
עונות המעבר באקלים הים תיכוני הן העונות הקשות ביותר לחיזוי מזג האוויר ומצב הים. השינויים בתנאי הים בעונות אלה הן לפעמים מהירים והים הופך לגלי או מבורבר תוך פרק זמן קצר.
ההמלצה לאוכלוסיית חותרי קייקים היא לעבור על התחזיות לפני כל יציאה ואפילו רצוי גם על תחזיות הרוחות לאותו בוקר .
נדידת הציפורים - מראות מקסימים שחותרי קייקים נתקלים בהן לא אחת בחתירות קייקים קצרות וארוכות שאנו אורכים מדי שבוע, אנו פוגשים כל שנה בעונות האביב והסתיו להקות גדולות של ציפורים.בין הציפורים, חסידות, עגורים, שקנאים ועוד מינים רבים של ציפורים. הציפורים הללו נודדות לאותן אזורים בהם יוכלו למצוא מזון בשפע. לקראת עונת הקיץ הן עוזבות את צפון אירופה, למעשה הן בורחות מהקור שם כיוון שבעונה הקרה הן אינן יכולות למצוא חרקים המשמשים כמקור מזון עיקרי, כמו כן אין צוף מהפרחים והעצים שעומדים בשלכת אינם מניבים פירות. זאת הסיבה שבגללה נודדות הציפורים דרומה, למעשה לכיוון
אפריקה, שם חם יותר, היום ארוך יותר, ומזונן מצוי בשפע. כאשר הטמפרטורות עולות והיום מתארך הן שבות מהדרום החם צפונה אל הקיץ הנעים באירופה. לנו חותרי קייקים מתמזל המזל ואנו פוגשים חלק מהלהקות המקסימות האלה בדרכינו בעת טיולים או שיט קייקים. הנדידה באזור הים התיכון גדולה כל כך כיוון שאזור הים התיכון הוא אזור המגשר בין אירופה אסיה ואפריקה, וגם לציפורים זוהי הדרך הקצרה ביותר בין היבשות הציפורים אינן יכולות לעוף מעל לים בכל מקום, מפני שהן אינן יכולות לעוף זמן ממושך כל כך מעל המים ללא מנוחה ומזון. זו גם הסיבה לכך שמסלולי הנדידה שלהן עוברים בשלושה מסלולים כמעט קבועים מעל לים התיכון. בנתיב הנדידה שלהן דרך ישראל עוברות מדי שנה בשנה כ-500 מליון ציפורים, כלומר המפגשים שלנו אתם בזמן חתירת קייקים אנו פוגשים רק חלק קטן מהן. למעשה נתיב הנדידה מעל ישראל הוא הנתיב השני בגודלו בעולם. בעונות הנדידה תוכלו להבחין בהן בעת שתהיו עסוקים בפעילות קייקים כלשהי עפות בנתיבים הקבועים קרוב לחופינו מצפון לדרום ומדרום לצפון.

 

כל הזכויות שמורות לאתר "קפטן ג'ק" – כתובתנו: רח' תדהר 22 אזור התעשייה הצפוני פרדס חנה טל: 04-6373273 פקס: 04-6376280
קפטן ג'ק - קיאקים לכל תקציב, קיאקים לכל מטרה. קפטן ג'ק קיאקים לים, קיאקים לאגם קיאקים לכושר קיאקים לאושר!!!
קישורים